#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו הדברים האסורים בין השמשות?	1) אין מעשרין את הודאי<br>2) אין מטבילין את הכלים<br>3) אין מדליקין את הנרות<br>4) אין מערבין ערובי תחומין	סימן רסא סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למה אינו מותר לעשות שבות בין השמשות?	"1) רש""י פי' דהאי תנא ס""ל דגזרו על שבות בין השמשות, אבל לפי מאי דקיי""ל כרבי דלא גזרו על שבות בין השמשות מותר לעשר את הודאי<br>2) הרמב""ם ס""ל דאפי' לרבי אינו מותר אלא לצורך מצוה או אם הוא טרוד [ואפשר דרש""י מודה בזה אלא דס""ל דמתני' מיירי בכל אופן אפי' לצורך מצוה] (ב""י)"	סימן רסא סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בספק בין השמשות?	"כתב הב""ח (מובא במג""א ס""ק א') דאפ""ה דינו כבין השמשות ואסור, ואינו מותר משום ספק ספיקא משום דהוי ספק חסרון ידיעה (תוספת שבת), והוסיף המחה""ש דאפי' ביום מעונן הרי אינו מעונן לכל העולם, ועוד כתב המחה""ש טעם אחר מפני שהוא שם אחד וכמ""ש בתוס' כתובות (ט' ע""א), ושני סברות אלו מוזכרים בביה""ל (ד""ה בין), [והערוה""ש (סעי' י""ד) כתב שיש עוד טעמים אחרים, והציע ר""י באק דאולי הוי משום דהוא ס""ס דסתרי אהדדי דבמוצאי שבת יהא נמי מותר וכמ""ש תוס' ב""ק (י""א ע""א), ולפי""ז לא יהא שייך ס""ס באיזה דקות אחר שקיעה, ודלא כאג""מ]"	סימן רסא סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לגבי האיסור לעשר, 1) למה אסור? 2) מהו בכלל האיסור?	"1) דהוי ליה כמתקן (מג""א ס""ק ב', מ""ב ס""ק ד') 2) אפי' מעשר פירות (מ""ב ס""ק ג'), ואפי' הפרשת חלה"	סימן רסא סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם אין לו מה לאכול?	"מותר להפריש מעשר בבין השמשות דהוי ליה שבות בין השמשות לצורך מצוה, אבל לגבי הפרשת חלה בחו""ל אסור דיש לו עצה לשייר מעט עד אחר שבת ולהפריש מן המשויר [אבל בערב פסח שחל בשבת מותר להפריש חלה דא""א לשייר החמץ, ומותר להפריש אפי' המצה דיש לו טרחא לשייר מכל מצה ומצה {וזה שייך אפי' בפסח שאינו חל בשבת (ר""י באק)}] (מג""א ס""ק ו', מ""ב ס""ק ד'), אבל מותר להפריש חלה בא""י בין השמשות כשאין לו לחם אחר (פמ""ג א""א ס""ק ב')"	סימן רסא סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למה אסור לטבול כלים?	"אסור משום שנראה כמתקן, המשנה מיירי לגבי טומאה וטהרה, אבל שייך גם בזמנינו למי שקונה כלים חדשים מגוי (מ""ב ס""ק ה'), ועוד כתב הביה""ל (ד""ה את) דאפי' משום טומאה וטהרה אסור בזמנינו דכל דבר שבמנין צריך מנין אחר להתירו {אבל זהו דוקא אם למעשה יהיו טהורים כגון כלי עץ אבל כלי מתכת בזמנינו הם כחרב ואם טמא מת נוגע בהם נטמאו כאב הטומאה ולא יועיל טבילה להם כלל אין בה איסור טבילה כלל (עם ר""י באק)}"	סימן רסא סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין במי שקנה כלי מגוי ואין לו כלי אחר?	"מותר לטובלה בברכה בין השמשות דהוי שבות בין השמשות לצורך שבת (מג""א ס""ק ו', מ""ב ס""ק ה') [וזה עדיף מעצות אחרות כדי שיכול לברך על טבילתה (פמ""ג מש""ז ס""ק א', שעה""צ ס""ק ח', ערוה""ש סעי' י""ב), דלא כט""ז (ס""ק א')] [והשאג""א (סי' נ""ו) חוכך להחמיר בכלי מתכות בין השמשות, אבל שאר האחרונים חולקים עליו (ביה""ל ד""ה ואין)]"	סימן רסא סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם הדליק נר באיסור?	"התוספת שבת מסתפק, אבל הפמ""ג (א""א ס""ק ח') מצדד להחמיר בבין השמשות אבל מקיל בזמן תוספת שבת, וכן פסק המ""ב (ס""ק ו') כהפמ""ג [וצ""ב בבין השמשות לימא ספק דרבנן לקולא וכמ""ש המ""ב לקמן (סי' שי""ח ס""ק ב') דבספיקא דדינא אמרינן ספק דרבנן לקולא, וצ""ל דספיקא דבין השמשות שאני וצ""ב], אמנם כתב הביה""ל (ד""ה ואין) דזהו דוקא בזמן בין השמשות דר""ת אבל בבין השמשות של הגאונים בדיעבד מותר ליהנות דהרי לפי ר""ת מותר לכתחילה לעשות אז מלאכה, אכן כתבו הפוסקים דבזה""ז דנקטינן לגמרי כהגאונים ואינו יכול לסמוך על ר""ת אפי' בדיעבד (מ""ב דרשו) {ואפשר דזהו דוקא לבני א""י אבל לבני חו""ל דחוששין לשיטת ר""ת יש מקום להקל בדיעבד}"	סימן רסא סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לגבי עירוב תחומין, 1) למה אסור? 2) מה הדין לצורך מצוה? 3) מה הדין בדיעבד?	"1) אסור משום שיש לו סמך מן התורה (רש""י ותוס'), והמג""א (ס""ק ד') כתב עוד טעם מפני שהוא קונה שביתה {ונראה דכוונתו הוא דקנין שביתה הוא שבות שיש בו אסמכתא מן התורה, אבל משעה""צ (ס""ק י') משמע דהוא ב' טעמים} 2) בעירב ברגליו בעלמא יש היתר לערב אפי' לדבר רשות, וכאן בבין בשמשות יש מח' הפוסקים אם מותר לצורך מצוה, העולת שבת אוסר והלבוש מתיר [והשתי דעות מובאות במאירי], וה""ה דפליגי במערב בפת דאפי' בעלמא אינו מותר אלא לדבר מצוה (מ""ב ס""ק ז') 3) מבואר לקמן (סי' תט""ו) דבדיעבד עירובו עירוב (מ""ב ס""ק ח')"	סימן רסא סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו הדברים המותרים לעשות בין השמשות?	"1) מעשרין את הדמאי<br>2) טומנין את החמין<br>3) מערבין עירובי חצרות [ותבשילין (ביה""ל ד""ה ומערבין)]"	סימן רסא סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למה מותר לעשר את הדמאי?	"מפני שרוב עמי הארץ מעשרין וא""כ אין זה תיקון (מ""ב ס""ק ט')"	סימן רסא סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מתי ראוי לעשות עירובי חצרות?	"אע""פ שמותר לעשותה בין השמשות לכתחילה יעשנה מבעוד יום (מג""א סי' ר""ס ס""ק ג', מ""ב ס""ק י""א) [ומש""ה צריך לזרז את בני ביתו לערב מבעוד יום, ומכאן הוכיח הביה""ל (ד""ה עירובי) דהמג""א ס""ל דיכול לברך על עירובי חצרות בין השמשות דאל""ה נימא דמש""ה צריך לזרז עליה, וביאר דלענין עירובי חצרות עשו הדבר כאילו הוא יום ודאי {וה""ה לגבי עירובי תבשילין יכול לברך בין השמשות}]"	סימן רסא סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למה התירוהו לעשות עירובי חצרות בין השמשות?	"המגיד משנה כתב מפני שהוא לצורך מצוה [דיש מצוה לעשות עירובי חצרות], והכסף משנה פי' מפני שהוא טרוד ונחפז עליה (מג""א ס""ק ו', ביה""ל ד""ה עירובי)"	סימן רסא סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם הוא ספק בין השמשות ספק לילה?	"בודאי אינו יכול לברך, והביה""ל (ד""ה עירובי) נוטה להחמיר כמו שאמרנו למעלה דספק בין השמשות הוי כודאי בין השמשות ה""נ ספק לילה הוי כודאי לילה דספק חסרון ידיעה אינו ספק [ויש לעיין כשהוא ודאי לילה לפי הגאונים וודאי יום לפי ר""ת האם מותר לערב, אמנם ממ""ב דרשו משמע דכיון דנקטינן לגמרי כהגאונים אין להקל לערב כדעת ר""ת {ואפשר דזהו דוקא לבני א""י אבל לבני חו""ל דחוששין יותר לר""ת יש מקום להקל, וצ""ע}] [והקשה ר""י באק דאין זה כחסרון ידיעה דמיירי לאחר המעשה וא""כ הוא ספק באמת והו""ל להקל]"	סימן רסא סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"בין השמשות, מתי מותר לעשות איסור 1) ע""י ישראל 2) ע""י גוי?"	"♦ עיין תרשים בסוף הספר ♦<br><img src=""paste-2d75fb62b66fda82c278842af952e8c86c8bb9c5.jpg"">"	סימן רסא סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לגבי מי שקיבל שבת מבעוד יום, מה הדין לגבי 1) יחיד שקיבל 2) ציבור דקבלו שעה או שעתיים קודם חשיכה 3) ציבור שקבלו חצי שעה קודם חשיכה?	"1) מותר לומר אפי' לישראל אחר לעשות לו מלאכה ואפי' שלא במקום מצוה 2) כיון שיש מקומות שעדיין לא קיבלו שבת מותר לומר לגוי לעשות לו מלאכה אפי' שלא במקום במצוה [דומיא דגמ' חולין (מ""ט ע""ב) אינהו מיכל אכלי לדידן מיסתם לא סתים], אבל אינו יכול לצוה ישראל דהוא נגרר בתר הציבור 3) כיון שכל המקומות כבר קבלו שבת דינו כבין השמשות ואינו מותר אלא לצורך מצוה וכדומה (מג""א ס""ק ז', מ""ב ס""ק י""ז - י""ח)"	סימן רסא סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	איך מהני קבלה שעתיים קודם חשיכה?	"1) תי' הביה""ל (ד""ה שעה) דהמהר""י וויי""ל קאי ע""פ הב""ח דקאי בדעת הרא""ם דס""ל דבין השמשות הוי שלש רבעים של מיל קודם שקיעה ועם תוספת שבת נמצא שהוא בערך ב' שעות קודם צאה""כ [וחולק על השיעור דפלג המנחה (כך מבואר מביה""ל לקמן סי' רס""ג סעי' ד' ד""ה קודם)]<br>2) י""ל דהמהרי""ו קאי ע""פ המוהר""ם (מובא בדרכ""מ ס""ק א') דילפינן מתוספת שביעית שהוא ל' יום דהיינו חלק י""ב, ה""נ תוספת שבת הוא חלק י""ב דהיינו ב' שעות (כנלענ""ד)<br>3) לפי הלבוש דפלג המנחה משקיעה, נמצא שב' שעות קודם צאה""כ של ר""ת הוי אחר פלג המנחה (ערוה""ש סעי' ט""ו) {והוא חידוש לומר דר""ת מודה לפלג המנחה של הלבוש דמגמ' ברכות (כ""ו ע""ב) בעד ועד בכלל משמע דסוף פלג המנחה הוא לילה, וצ""ל דמודה ר""ת רק לגבי קבלת שבת ולא לגבי תפילת ערבית, ואם כנים הדברים ניחא מש""כ המחבר בסמוך (סעי' ג') דיכול להדליק בעוד השמש בראש האילנות שבזמן החורף זהו קודם פלג המנחה דתרוה""ד, ואי אמרת דמודה ר""ת לגבי קבלת שבת ניחא [וכעין זה אשכחן במג""א (סי' נ""ח) דס""ל דהלבוש מודה לגבי ק""ש דמשערין מעלות השחר]}"	סימן רסא סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם צריך להוסיף מחול על הקודש בשבת?	"ילפינן מהפסוקים דיש מצוה תוספת יוה""כ, ויש מח' תנאים אם יש מצוה תוספת שבת ג""כ, ורוב ראשונים ס""ל דיש דין תוספת שבת, אבל הרמב""ם [והב""י מדייק דזהו נמי שיטת הטור] ס""ל כמ""ד דאין תוספת שבת, והגר""א (ס""ק ח') פסק כהרמב""ם [והב""י כתב דלית ליה תוספת כלל, אבל הגר""א כתב דאפי' להרמב""ם יש דין תוספת מדרבנן, וכן הוא פשטות המגיד משנה], אבל למעשה השו""ע (כאן, ובסי' רצ""ג) פסק דיש מצוה תוספת שבת מדאורייתא, וכן קיי""ל (א""ר, ביה""ל ד""ה י""א) [וכתב המג""א (ס""ק ח') דמצות תוספת דאורייתא, אבל לעיל (סי' רנ""ג ס""ק כ""ו) כתב דהוא דרבנן, ותי' רע""א (שם) דרק משהו דאורייתא והשאר דרבנן, ורע""א כאן הביא הלבוש דס""ל דמהני התרה על תוספת שבת, והא""ר מפקפק על הלבוש, וממ""ב לקמן (סי' רס""ג ס""ק ס""ה) משמע דלא מהני התרה] "	סימן רסא סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כמה משך הזמן של תוספת שבת?	"כתבו תוס' ר""ה (ט' ע""א) דהוא משהו, אבל הרא""ש (יומא פ""ח סי' ח') כתב דלא איתפרש השיעור אבל הוא יותר ממשהו (ב""י), והמ""ב (ס""ק כ""ב) פסק כהרא""ש, והוא פחות מכדי ג' רבעי מיל [ומש""ה אמרו ביוה""כ ספיקן אסור דהיינו בין השמשות, אבל משום תוספת יוה""כ לא היה נאסר כשיעור בין השמשות] (ביה""ל ד""ה איזה), ובקובץ הלכות (פ""ה הע' ה') הביא מקורות לד' וה' דקות, אבל האג""מ (ח""א סי' צ""ו) כתב שהוא ב' דקות [ואפשר לדייק הכי ממ""ב (ס""ק כ""ג, שעה""צ ס""ק כ""א) דכתב להדליק חצי שעה או שליש שעה קודם שקיעה ובזה יוצא גם שיטת היראים להרבה אחרונים [דכתב דיוצא היראים לפי השיטה כ""ד דקות במיל ע""י עשרים דקות קודם שקיעה, ויש לדחות (קובץ הלכות פ""ה הע' ה')], אבל מהערוה""ש (סעי' ב') משמע דפסק כתוס' דכתב דאין נפק""מ למעשה אם יש מצות תוספת שבת או לא [ואילו לפי הרא""ש איכא טובא בינייהו]"	סימן רסא סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו המח' גדולה מתי הוא בין השמשות?	"הקשו תוס' בפסחים (צ""ד ע""א) דיש סתירה בגמ' אם בין השמשות ד' מילין או ג' רבעי מיל, ותי' ר""ת דיש ד' מילין אם מתחיל משקיעת החמה ממש [וזה נוגע רק לפסול קדשים {אבל חזר בו בספר הישר}, וגם נוגע דזהו הזמן של מצות תוספת שבת (לפי המחבר)] אבל בין השמשות מתחיל משקיעה שניה שהוא סמוך לצאה""כ, והגר""א תירץ דבין השמשות מתחיל משקיעת החמה ממש, וכן הוא משמעות של הגאונים, והשיעור ד' מילין נאמר ליציאת כל הכוכבים ואין נפק""מ בזה להלכה. ויש עוד שיטת היראים דס""ל דבין השמשות מתחיל ג' רבעי מיל קודם שקיעת החמה (עי' ביה""ל ד""ה מתחלת)"	סימן רסא סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"לפי ר""ת, מהו הספק דבין השמשות?"	"1) תוס' (שבת ל""ה ע""א) והרשב""א מבוארים בדעת ר""ת דכו""ע מודו דלילה תלוי בג' כוכבים בינונים וזהו בדיוק ד' מיל אחר שקיעה ראשונה וקודם לזמן זה הוי יום גמור אלא כיון שאין אנו בקיאים בכוכבים בינונים וגם אין אנו בקיאים בשיעור הילוך מיל [אע""פ דידוע דיש מ' מיל ביום] יש מח' תנאים ואמוראים מהו משך זמן בין השמשות [ולפי""ז הקשה הרב שלזינגר (וכן מבואר בגר""א) דלדידן דיש לנו שעון ואנו יודעים השיעור מיל [18,22.5,24] ליכא בין השמשות כלל, וחידוש גדול לומר הכי]<br>2) מבואר מרמב""ן והר""ן דדוקא לר' יוסי לילה תלוי ביציאת ג' כוכבים בינונים אבל לר' יהודה יכול להיות לילה אפי' לפני זה דהיינו משיעור הכסיף, ועל כן יש ספק דבין השמשות. ואפי' ר' יהודה מודה למושג דיציאת הכוכבים דעד זמן זה יכול להוסיף על שבת בסופה, ודומיא דמה דכתב בתוספת שבת בתחילתה דאינו יכול להוסיף על שבת יותר משקיעה ראשונה. [להלכה, השו""ע ס""ל כר""ת במהלך זו דהשו""ע יודע שיעור מיל וכתב דלילה הוא זמן צאת הכוכבים, ובין השמשות הוא ג' רבעי מיל קודם לזה (הגרא""י סורשר)]"	סימן רסא סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מהו זמן ר""ת?"	"יש בזה מבוכה גדולה, ויש בזה כמה דרכים (ע""פ הגרא""י סורשר שליט""א):<br>1) הגר""א ביאר כוונת ר""ת דצריך להמתין ד' מיל בימי ניסן ותשרי, וזהו השיעור חושך והוא 16.1 דיגרייס, ובמציאות יש הרבה כוכבים אבל מצי למימר דכולם כוכבים גדולים, וגם יש מעט מעט אור בצד מערב ואפשר לפרש דזהו הכסיף העליון והשוה לתחתון, אבל לפי""ז נמצאת בשאר מקומות העולם צריך להמתין עד שעה וחצי או קרוב לב' שעות, ואין זה המנהג בשום מקום<br>2) ר' אהרן זצוק""ל ביאר דהוא ע""ב דקות שוות בכל מקומות העולם, אבל הוא פלא גדול דמבואר בגמ' שבת דתלוי בהכסיף וראיית כוכבים בינונים ואי אמרת דתלוי בד' מילין לבד עיקר חסר מן הספר [ודוחק לומר דקים להו השיעור הכסיף וכוכבים שראוי לראות במקום זה בזמן זה אחר ע""ב דקות]<br>3) ר' משה זצוק""ל (אג""מ או""ח ח""ד סי' ס""ב) ביאר דתלוי בשיעור חושך והוא בערך 8.5 דיגרייס [וכעין זה נקט המנחת כהן], אבל לפי""ז צ""ע מהו ד' מילין, ודוחק לומר שהוא מתחיל מקודם שקיעה דא""כ מה נעשה בנץ החמה דא""א לומר דנץ החמה אינו בשעה שעולה השמש בבקר, ועוד קשה דנמצאת דמיל אינו י""ח דקות, ועוד קשה דא""כ אינו יום ניסן ותשרי, ואפ""ה מבואר כשיטה זו בכמה ראשונים והשו""ע דלילה נקבע ביציאת כוכבים [כן מבואר באו""ח סי' רל""ה וסי' רצ""ג וסי' תקס""ב וביו""ד סי' רס""ב], ורק אח""כ משערין בין השמשות למפרע ג' רבעי מיל. אבל צ""ע מהו פשט בד' מילין. {וכ""ת דכוונת הגמ' בד' מילין הוי במקום שאינו יודע לשער הכסיף וכוכבים יכול להמתין ד' מילין ואז מסתמא הגיע לשיעור לילה [ודוקא כשהוא חושך אבל אם מאיר הרקיע פשוט דאינו יכול להקל בד' מילין, ואפשר לפרש דאינו ממש ספק דאורייתא לחומרא כיון דיש דררא דהוא לילה], אבל א""כ מדוע מותר לעשות מלאכה ג' מילין אחר שקיעה אם הוא במקום שאינו יודע מתי הוא יציאת הכוכבים, וצע""ג בכל זה}"	סימן רסא סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"איך קיי""ל?"	"השו""ע ס""ל כר""ת [והקשה הגר""ז (בסידורו) סתירה משו""ע ביו""ד (סי' רס""ו סעי' ט') דסתם כהגאונים, אבל באמת אינו מוכח דכוונתו כהגאונים], אבל יש הרבה ראשונים דס""ל כהגאונים, וכתב הביה""ל (ד""ה מתחלת) דלגבי איסורי דאורייתא בודאי צריך לחוש להגאונים {ולפי הנ""ל לכו""ע לילה הוא זמן ראיית הכוכבים רק לגבי התחלת בין השמשות יש חילוק, לפי ר""ת הוא רק כרבע שעה לפני זה ולפי הגאונים מתחיל משקיעה}, ולגבי היראים הב""ח ס""ל דצריך ליזהר בזה לכתחילה, ואפי' המג""א דבעצם ס""ל כר""ת אפ""ה ס""ל דיש לחוש להיראים לכתחילה, אבל הגר""א דחה היראים לגמרי, והביה""ל מסיים דלכתחילה בודאי טוב לחוש להיראים {ולפי""ז ה""ה בכל מצות דאורייתא יש לחוש ליראים}"	סימן רסא סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו השיעור מיל?	"איתא בפסחים (צ""ד ע""א) שאדם בינוני הולך מ' מיל מעלות השחר עד צאה""כ, ועוד מבואר שם דלפי עולא יש ה' מילין מעלות השחר עד הנץ החמה וכן בשקיעה וצאה""כ ולפי רב יהודה יש ד' מילין, וגם ידוע דיום בינוני יש בו י""ב שעות, ויש בזה בעיקר ג' שיטות:<br>1) התרוה""ד ס""ל דמשערין הי""ב שעות מעלה""ש עד צאה""כ, וא""כ צריך לשער כל מ' מיל בתוך הי""ב שעות ונמצא שכל המיל הוא י""ח דקות [ופירוש זה דחוק דאין זה יום בינוני אלא הוא יום קצר מאד, והגר""א רצה ליישב דלמסקנת הגמ' אדם הולך מ' מיל מהנץ עד שקיעה (ספר דבר יום עמ' 38)]<br>2) הגר""א (סי' תנ""ט) ס""ל דמשערין הי""ב שעות מהנץ החמה עד שקיעה וא""כ צריך לנכות ד' מיל בבקר וד' מיל בערב (לרב יהודה) ונמצא שאדם הולך ל""ב מיל בי""ב שעות ונמצא שכל מיל הוא כ""ב דקות ומחצה<br>3) יש עוד שיטה דס""ל כעולא בגמ' שיש ה' מיל מעלות השחר עד הנץ, וכן משקיעה עד צאה""כ, ואם משערין ע""פ הגר""א מהנץ עד שקיעה נמצא שאדם הולך ל' מיל בי""ב שעות ונמצא שכל מיל הוא כ""ד דקות (מג""א סי' תנ""ט ס""ק ג' בשם מהרי""ל) [ואע""פ שבגמ' משמע דנדחה שיטת עולא מ""מ יתכן דהיה להרמב""ם גירסא אחרת בגמ' (גר""א סי' תנ""ט)] [ויש להדגיש דלגבי צאה""כ צ""ע לשער 96 דקות, דממ""נ השיטה דס""ל דמשערין כ""ד שעות ס""ל כעולא דיש ה' מילין בין שקיעה לצאה""כ ועל כרחך צריך לשער 120 דקות (ספר דבר יום עמ' 42)]"	סימן רסא סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"לפי הגאונים, איך קוראים ג' רבעי מיל אחר שקיעת החמה ""צאת הכוכבים""?"	"תי' הגר""א (ס""ק י""א) דהגמ' מיירי באופק בבל או א""י אבל במקומותינו מתארך יותר [וצ""ב קצת דאפי' בא""י אינו רואה כוכבים אחר ג' רבעי מיל, ותי' הגר""ז (בסידורו, ומובא בקצות השלחן) דאם הרקיע נקי מעננים והאויר זך נראים ג' כוכבים להבקיאים {ועדיין צ""ב דנמצאת שהוא בערך ארבע דיגריס}], וא""כ אין לנו שיעור ידוע לסוף בין השמשות וצריך לראות ג' כוכבים בינונים [או קטנים לדידן דאין אנו בקיאים בכוכבים] [ועכשיו יש לנו חשבון ע""פ מעלות]"	סימן רסא סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מהו פשט בלשון המשנה (שבת י""ז ע""ב) ""מתירין עם השמש?"	"1) הגר""א (ס""ק ח') הוכיח מכאן דליכא מצות תוספת שבת<br>2) הב""י תי' דזהו הזמן של מצות תוספת שבת {אבל בודאי יש לו רשות להוסיף מחול על הקודש מפלג המנחה}<br>3) תי' הביה""ל (סד""ה י""א) לפי הרי""ף דס""ל דתוספת דאורייתא לפי הגאונים צ""ל דהוא לאו דוקא אלא צריך מעט קודם משום תוספת {וכן צ""ל לדעת הרמ""א דס""ל דיכול להוסיף מפלג מנחה}"	סימן רסא סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מהו פשט בירושלמי ברכות (פ""א ה""א) דמבואר דזמן עלות השחר מוקדם יותר להנץ ממשך זמן צאה""כ אחר שקיעה?"	"{לפי הגאונים ניחא, אבל לפי ר""ת צ""ע [ואין נפק""מ בין ד' מיל קבוע לד' מיל ע""פ המעלות דממ""נ ס""ל לר""ת דמבואר בפסחים דהזמן בין עלות להנץ שוה לזמן משקיעת החמה עד צאה""כ], וצ""ל דס""ל דהבבלי חולק על הירושלמי, אבל לפי הנ""ל י""ל דאפי' ר""ת מודה דלילה הוא זמן צאת הכוכבים וזהו בערך 8.5 מעלות, אלא דעדיין צ""ע מהו הד' מילין וכמ""ש למעלה"	סימן רסא סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו שיטת ר' יוסי בבין השמשות?	"מבואר בגמ' שבת (ל""ה ע""ב) דבין השמשות דר' יוסי דהוא כהרף עין הוי אחר בין השמשות דר' יהודה, ומחמירין כוותיה לגבי מוצאי שבת, אבל הרא""ש (שם סי' כ""ג) מסתפק אם בין השמשות דר' יוסי מופלג הרבה מבין השמשות דר' יהודה או מופלג מעט פחות משיעור טבילה דהוא פחות מנ' אמות [דהוא בערך כ""ו שניות], והרא""ש מסיק דמסתבר שהוא סמוך דאית לן לקרובינהו כמה שנוכל {דהיינו כשיעור פחות מנ' אמות, אבל לסברא ראשונה צריך להמתין הרבה עד שיצא ספק מלבו}, וכ""כ השעה""צ (ס""ק י""ח) דלא מזכירין ר' יוסי לחומרא דהוא שיעור משהו דהיינו פחות מנ' אמות, וכן מפורש בשעה""צ לקמן (סי' תקס""ב ס""ק א') דלפי ר' יוסי מותר אחר חצי מינוט {וצ""ב קצת דאדרבה ר' יוסי ס""ל דתלוי בצאת הכוכבים ר' יהודה ס""ל דלילה תלוי בהכסיף ויש זמן פחות משיעור טבילה אחר לילה דר' יהודה אבל אינו מאריך זמן דר' יוסי יותר מצאה""כ (הגרא""י סורשר שליט""א), ותי' ר""י באק דהיינו לפי הר""ן והרמב""ן אבל הרא""ש ותוס' ס""ל דר' יהודה ס""ל דלילה הוי צאה""כ וא""כ לר' יוסי הוא עוד מעט אחר צאה""כ}"	סימן רסא סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין לגבי איסורי דרבנן?	"הביה""ל (ד""ה ושיעור) מפלפל אם אפשר לסמוך על הבין השמשות דר' יוסי לגבי איסורי דרבנן אבל מסיק דמסתימת הפוסקים משמע דצריך להחמיר כר' יהודה אפי' לגבי איסורי דרבנן. אבל מצד שני, אם הוא קולה להיות לילה [כגון לגבי תענית וספירת העומר] מצדד הביה""ל דיכול להקל כר' יהודה וא""צ לחוש לר' יוסי, אבל בסוף הקשה ע""פ הגר""א והקרבן נתנאל דמשמע דאינו יכול לתפוס ב' קולות, אחד לסמוך על ר' יהודה, ועוד לתלות שהוא לילה {ונמצא דצריך להחמיר בשבותים בין השמשות בין כשהוא רוצה שיהיה יום בין כשהוא רוצה שיהיה לילה}"	סימן רסא סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם השיעור מילין בשעות שוות או שעות זמניות?	"הפמ""ג (א""א ס""ק ט') ס""ל דהוא שעות שוות [וכן הוא מנהג העולם, ונוגע גם לשיעור עלות השחר (שערי זמנים סי' י' ענף ג')], אבל המנחת כהן ס""ל דהוא שעות זמניות [לחומרא ולא לקולא] [והוא צ""ע במציאות דאורך היום ואורך הבין השמשות אינם תלויין זה בזה (שערי זמנים סי' י' הע' 7)], וכן משמע ממג""א (ס""ק ט') בשם המהרי""ל, וכן משמע מהגר""א דכתב דתלוי כפי האופק {ולכאורה אין זה דומה לשעות זמניות, אלא שהביה""ל רצה להביא ראיה דהשיעור ג' רבעי מיל אינו דבר קבוע בזמן}, ולפי הגאונים בודאי אין להקל בג' רבעי מיל לבד אלא צריך לראות כוכבים קטנים דכתב הגר""א דתלוי לפי האופק, ולפי ר""ת בימי ארוכים הביה""ל (ד""ה שהוא) מקיל כשרואה שהכסיף העליון ושוה לתחתון ויש ג""כ ג' כוכבים ואז א""צ להחמיר על השעות זמניות דיכול לסמוך על ב' סימנים אלו ותלינן שאין אנו בקיאים בחשבון האופקים בד' מילין {וצ""ב דלפי מש""כ למעלה לאחר שהכסיף ורואה ג' כוכבים א""צ להמתין ד' מילין} {ונראה דה""ה לגבי עלות השחר יכול לסמוך על ע""ב דקות, ובלבד שאינו רואה שום אור, ואע""פ שהביה""ל בסמוך (ד""ה קודם) כתב דאפי' לד' מילין דר""ת תלוי כפי האופק נראה דהיינו לגבי מלאכה דאורייתא בערב שבת אבל לגבי אכילה בתענית יכול לסמוך על הע""ב דקות כמו שמקיל הביה""ל במלאכה במוצש""ק ע""י הסימנים דג' כוכבים והכסיף}"	סימן רסא סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כמה צריך להקדים הדלקת נרות לקיים כל השיטות?	"אם מחמיר כהיראים וכשיעור מיל כ""ד שעות נמצא שבין השמשות מתחיל י""ח דקות קודם שקיעה, ואם מחמירים כשיעור תוספת שבת שהוא פחות מג' רבעי מיל נמצא שאם מדליק ל""ו דקות קודם שקיעה מקיים כל השיטות {ואפשר שזהו המקור למנהג ירושלים להדליק מ' דקות קודם שקיעה}, אבל למעשה כתב המ""ב (ס""ק כ""ג) דסגי להדליק חצי שעה או עכ""פ שליש שעה קודם שקיעה"	סימן רסא סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"לפי ר""ת עד מתי מותר לו לעשות מלאכה בערב שבת?"	"כתב הביה""ל (ד""ה קודם) שתלוי כפי האופק אלא שצריך לפרוש כחצי שעה [שהוא ג' רבעי מיל עם תוספת] קודם הזמן שרגילות להתראות הכוכבים באותו מקום {והא דכתב המחבר ג' ורביע מילין אחר שקיעה היינו דוקא במקום דידוע דלא נכנס לספק בין השמשות, וצ""ע דא""כ יהא מותר לו לעשות מלאכה אפי' אח""כ כל זמן שהוא יודע דעדיין יום הוא, ועדיין צ""ע בענין זה}"	סימן רסא סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מאימתי יכול לקבל על עצמו שבת?	"המחבר ס""ל דמשקיעה הוי זמן תוספת {מן התורה}, והרמ""א מקיל מפלג המנחה [דהוא בערך ג' דקות קודם לזה לפי ר""ת (מג""א ס""ק י', ביה""ל ד""ה להקדים)], והקשה המחה""ש מסי' רס""ג סעי' ד' [וכן מסי' רס""ז סעי' ב'] דאפי' המחבר ס""ל דיכול לקבל שבת מפלג המנחה, ותי' דליכא מח' בין המחבר והרמ""א דהמחבר לא דק בדבר מועט וס""ל דיכול לקבל שבת מפלג המנחה, אמנם נלענ""ד ליישב ע""פ הפמ""ג (א""א ס""ק ט', מובא בביה""ל ד""ה מפלג) דמשמע דאחר שקיעה הוי תוספת דאורייתא וקודם שקיעה הוי תוספת דרבנן, ונראה דזהו להרמ""א אבל לדעת המחבר ליכא מצוה כלל קודם שקיעה ומ""מ הרשות בידו לקבל שבת מפלג וחל אלא דאינו מצות תוספת שבת, ועוד כתב המ""ב (ס""ק כ""ה) דבאמת יש מח' בין התרוה""ד והלבוש (לעיל סי' רל""ג) אי חשבינן פלג מנחה מצאה""כ או שקיעה, וא""כ לפי הלבוש יכול לקבל שבת מפלג המנחה קודם שקיעה, והערוה""ש (סעי' י') כתב דבאמת כוונת הרמ""א הוא כהלבוש. "	סימן רסא סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם קיבל שבת קודם פלג?	"אינו כלום (מ""ב ס""ק כ""ה), אכן השיג עליו הערוה""ש (סי' רס""ג סעי' י""ט) דדברים תמוהים הם, ולמעשה אשה שהדליק נרות קודם פלג המנחה כתב הקובץ הלכות (פ""ז סעי' ל""ג) דאין חוששין לה כלל וצריכה לכבותה ולחזור להדליקה בברכה, אכן הגרי""א פארכהיימער שליט""א חושש להערוה""ש באיסורי דאורייתא ולכן יצוה לאחר להדליק נר לכבוד שבת, וכן משמע מתרוה""ד דיכולה להדליק ב' שעות קודם לילה אע""פ שהתרוה""ד עצמו ס""ל שמחשבין היום מעלות עד צאה""כ [עי' מש""כ לעיל (סוף סעי' א')] "	סימן רסא סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו השיעור תוספת שבת אחר שבת?	"העולת שבת ס""ל דהוא כשעה ורביעית דומיא דפלג המנחה, אבל המג""א (סי' קפ""ח ס""ק י""ח) דחה זה אלא הוא שיעור קטן [ומה שצריך להזכיר רצה בבהמ""ז במוצאי שבת היינו משום שהתחיל סעודתו מבעוד יום]"	סימן רסא סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו הזמן הדלקה למי שאינו בקי?	"כשהשמש בראשי האילנות, ואם הוא יום מעונן ידליק כשתרנגולין או עורבים יושבים על הקורה [וצ""ע דזהו קודם פלג המנחה לר""ת, ואי אמרת דמודה ר""ת לגבי קבלת שבת שיכול להדליק מפלג המנחה דהלבוש ניחא וכמ""ש למעלה, ובמ""ב עו""ה (סי' רס""ג הע' קל""ג) הביאו ממנחת כהן דתי' דהתירו לאינם בקיאים להדליק קודם פלג המנחה כדי שלא יבואו לידי איסור סקילה {אבל ממ""ב (סי' רס""ג ס""ק כ') משמע דלא מהני כלל מה שמדליק קודם פלג}, ועוד הביא תירוץ מלבושי מרדכי דהשמש לאו דוקא אלא הוא זיהור השמש ולעולם מיירי לאחר שקיעה, וגם זה דוחק, ולפי מש""כ למעלה מיושב דאפי' ר""ת מודה דהוי לילה ביציאת הכוכבים וזה יתכן להיות קודם ד' מילין, וממילא יכול להיות שהחמה זורחת אפי' אחר פלג המנחה]"	סימן רסא סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם יכול לסמוך על השעון?	"כן (מ""ב ס""ק כ""ז, ערוה""ש סעי' ט')"	סימן רסא סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם יכול לברך אם הדליק הגוי את הנרות אחר שקיעה?	"הביה""ל (ד""ה מי) הביא מח' אחרונים בזה, ומבואר לקמן (סי' רס""ג) דאינה מברך"	סימן רסא סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין לגבי איסורי דרבנן לאחר קבלת שבת 1) של ציבור 2) של יחיד?	"♦ עיין תרשים בסוף הספר ♦<br><img src=""paste-2d75fb62b66fda82c278842af952e8c86c8bb9c5.jpg"">"	סימן רסא סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו זמן קבלת שבת?	"המרדכי כתב שתלוי בברכו (וכ""כ הדרכ""מ ס""ק ב'), והב""י כתב שתלוי במזמור שיר, והמג""א (ס""ק י""ג) כתב דאע""פ שאנחנו אומרים מזמור שיר עושין מלאכה עד ברכו דזהו קבלתם, אבל הפמ""ג (א""א ס""ק י""ג) כתב דהמנהג עתה הוא שמקבלים במזמור שיר, והמ""ב (ס""ק ל""א) הביא מספר דרך חכמה שבואי כלה הוי הקבלה {והכל תלוי בדעת הציבור}"	סימן רסא סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם אחר קבלת שבת נחשב כשבת לכל דבר?	"מבואר בהל' מילה (יו""ד סי' רס""ב) דתינוק שנולד אחר קבלת שבת נחשב כאילו נולד ביום ו', וכן אשה יכולה לעשות הפס""ט אחר קבלת שבת בדיעבד (יו""ד סי' קצ""ו)"	סימן רסא סעיף ד		
